כתבו עלינו
כתבו עלינו
שאול שפירא בגדול
שאול שפירא הוא אחד מאושיות תחום הקדם דפוס בישראל. אדם בעל ידע מקצועי עצום ורב אנפין שסלל דרך לסוגים שונים, מקוריים ויצירתיים של עבודות בתחום הקדם דפוס בארץ יליד תל-אביב 1947, בנם של ד"ר יוסף שפירא והציירת אסתר לוריא-שפירא ז"ל.
שאול שפירא הוא אחד מאושיות תחום הקדם דפוס בישראל. אדם בעל ידע מקצועי עצום ורב אנפין שסלל דרך לסוגים שונים, מקוריים ויצירתיים של עבודות בתחום הקדם דפוס בארץ.
יליד תל-אביב 1947, בנם של ד"ר יוסף שפירא והציירת אסתר לוריא-שפירא ז"ל.
ד"ר שפירא ייסד בשנות הארבעים של המאה הקודמת הוצאה לאור ייחודית מאוד ששמה היה "ד"ר י. שפירא-הוצאה גרפית". היתה זו הוצאה פרטית קטנה, אשר חשיבותה הרבה נבעה מחלוציותה – ביזמות הוצאתם לאור של אטלסים הסטוריים ומפות, חדשניים ויחודיים.
במשרדו של שאול, במרכז תל-אביב, שמורים בקפידה עותקים מקוריים בעלי ערך היסטורי, פניני דפוס רבי ערך של המפות והאטלסים השונים שהוציא אביו לאור.
עבודות דפוס מרשימות המתחילות מהתקופה של טרום המדינה וכוללות "אטלס לתקופת התנ"ך", "אטלס הסטורי של עם ישראל", "אטלס א-ב", "מגילת יוחסין" (אלבום לרישום אילן המשפחה) ועוד.
האטלסים מצטיינים בבטוי הגרפי-חזותי של התהליכים בתולדות העם היהודי במשך אלפי שנותיו ובמסגרת ההסטוריה האוניברסלית. למפות התלוו קטעי הסבר קצרים ותמציתיים שנכתבו בעזרת מלומדים והסטוריונים חשובים.
ארכיון העבודות ההסטוריות כולל בין השאר גם מפות שהוציא ד"ר שפירא במהלך שלש המלחמות המכריעות בתולדות מדינת ישראל – במלחמת העצמאות 1948 (סדרה בת 8 מפות), במלחמת סיני 1956 ובמלחמת ששת הימים 1967.
בכוונתו של שאול להעלות בקרוב לאתר האינטרנט של "שפירא" את כל ארכיון המפות והאטלסים שהוציא אביו המנוח, כמו גם מבחר מעבודותיה של אמו ז"ל (כולל ציוריה הידועים מתקופת השואה).
בבית בו האב מו"ל והאם ציירת, ספג שאול יחס והערכה לאסטטיקה ופיתח תכונות של יסודיות ואבחנה דקה וחדה באיכויות. בנערותו פנה לתחביב הצילום, ועוד לפני גיוסו לצבא הקים במשרדו של אביו ובעידודו חדר-חושך ומעבדת צילום, אשר שמשו לעזר לעבודות הגרפיקה והמונטז' כהכנות להדפסה.
אביו נפטר בפתאומיות כאשר שאול היה סמוך לתום שירותו הצבאי, ובגיל 20, הוא מצא את עצמו מנהל הוצאה לאור מורכבת וייחודית ביותר.
"במשך מספר שנים מספר המשכתי בהוצאה לאור של מפות ואטלסים", הוא מספר, אך נוכחתי כי עדיף עבורי להתרחב עסקית ומקצועית לכיוונים אחרים וכך חדלתי מהוצאה לאור ופיתחתי בהדרגה עסק למתן שירותי קדם דפוס. בתחילה בעיקר עבודות גרפיות, צילומי ביניים, הפרדות צבעים וכדומה, אך משנוכחתי כי הביקוש עולה ומתרחב בהתמדה, הקמתי מחלקת צילום אופסט מקצועית, לעבודות השוטפות ולמתן שירותים לגרפיקאים, בתי דפוס ולשילוט".
"על מנת להמשיך ולהתפתח, הקמתי בשנת 1986 חברה חדשה, "שפירא שיטות רפרוגרפיה בע"מ", ביחד עם שותפי יוסף מרגלית".
"רכשנו ציוד צילום נוסף ובניתי (בעזרתו של חבר, גאון טכני בשם אשר סטמלר ז"ל) את מצלמת ההשלכות הגדולה בארץ. החברה התפתחה, גדלה והתרחבה בהדרגה, מאחר והצענו צילומים באיכויות ובמידות גדולות מאשר היו בנמצא עד אז. במקביל פיתחנו גם את מחלקות המונטז' והכנת הלוחות לדפוס אופסט".
"במהלך שנות ה-90, עם התקדמות מהפכת ה-DTP- "ההוצאה לאור השולחנית" – והתרחבות השימוש במחשבים לגרפיקה והכנה לדפוס, השקענו ברכישות מחשבים, תוכנות וציוד דיגיטלי של חברת "סאיטקס", העמקנו והרחבנו את שירותינו לתחומי היצור בתהליכים הדיגיטליים והפכנו בהדרגה ל-"לשכת שירות" איכותית ובולטת בענף. בהמשך התרחבנו בהכללתם של עובדים וציוד מעסקים שעמדו לפני סגירה".
"מאחר ונתבקשנו לא פעם לתת פתרונות גרפיים-מיחשוביים לעבודות מיוחדות, פנינו לפיתוח תוכנות משלנו. פיתחנו בעיקר על בסיס שפת הפוסטסקריפט. התחלנו בבניית תוכנות עזר פשוטות לבניית שרטוטי חלוקות למונטז', סרגלים מיוחדים וכדומה, והמשכנו בכתיבת תוכנות ליצירה אוטומטית של יומנים ולוחות שנה. באמצעות מחלקה זו פיתחתי המצאה שלי לצורך תרגום אוטומטי של טקסטים במפות וקבצים גרפיים, המצאה שזכתה להערכה רבה גם בחו"ל".
"בשנת 2005 בצענו חיבור פעילות עסקית בין "שפירא שיטות רפרוגרפיה" לבין חברת "טוטל גרפיקס". לשם כך הוקמה חברה משותפת בשם "טוטל פלוס שפירא בע"מ" והפעילות המשותפת החלה במתחם של "טוטל" ברחוב החרש בתל-אביב".
"בסוף שנת 2012 חלה פרידה בין שתי החברות ושאול שפירא עבר למתחם מסחרי ברחוב ריב"ל בתל- אביב".
"במקום המשתרע על שטח של 250 מ"ר, מועסקים 6 עובדים מנוסים ומיומנים בארבעה התחומים העיקריים של שירותי הקדם דפוס: סריקה, גרפיקה, הרצות ולוחות".
"התמחויותינו הן ברמה המקצועית העליונה בתחומי הסריקות, הגהות צבע ("אייריס"), עיבודים גרפיים, הרצת פילמים לדפוס, מונטז' ידני ודיגיטלי ולוחות (אנלוגיים ודיגיטליים). לשפירא יש התמחות ייחודית בהכנת הגרפיקה למפות ואטלסים, ובנוסף גם בהכנתם של קבצי גרפיקה מיוחדים – פתרונות לבעיות מיוחדות בקדם דפוס להדפסות בטחוניות (למניעת זיופים והעתקות) כגון אבטחת שיקים ועוד".
"מגזר לקוחותינו כולל: מולי"ם, משרדי פרסום, מעצבים גרפיים, יצרני אריזות, בתי דפוס, מפיקי הדפסים ואמנות, יצרני שילוט, יצרני אלקטרוניקה וצריבות פוטוכימיות ועוד".
שאול, ישנה כיום בעיה לא פשוטה בתחום הקדם דפוס, ישנם הטוענים שהתחום הולך ומצטצמם עד שידעך לגמרי, מה דעתך על כך?
"זאת אכן עובדה ידועה שזכות הקיום של לשכות השירות בתחום הקדם דפוס הולכת וקטנה, מזה כעשור עקב התפתחות מואצת בתחום הטכנולוגי של הדפוס והוזלת תהליכי ואמצעי הייצור (כולל תוכנות הנדרשות לביצועי עבודות) כך שכיום מרבית בתי הדפוס הבינוניים ומעלה מצויידים ועצמאיים כבר בתחום הקדם דפוס. כך שאכן חלק גדול של לשכות השירות איבדו את מירב לקוחותיהם. מאידך, המגמה הזאת הסתיימה למעשה, כי ללשכות השירות שנותרו יש יתרונות יחסיים משמעותיים אשר הם נותנים ללקוחותיהם הנובעים מהתמחות ויעילות בתחומים אשר למחלקות בבתי הדפוס חסר מענה אליהם".
שאול שפירא מביא ארבעה סיפורי צבע ייחודיים, הנוגעים לעשיה שלו בתחום הקדם דפוס:
"האחד – משרד ממשלתי גדול נזקק באופן דחוף לשחזור של הפרדות ממונטז'ים של פילמים קיימים, לשם עדכונם והעברתם הסופית לתהליכים ממוחשבים. היה חשוב מאוד לשמר 100% מהאיכות המקורית של הפילמים. לשם כך ביצענו סריקות ברזולציות גבוהות מאוד, עם תוכנות מיוחדות לתהליך הנקרא Copy Dot ובכך נתנו להם את המענה הטוב ביותר."
"השני – גרפיקה בטחונית בהדפסת שיקים, זו בעיה מורכבת אשר מעטים יודעים ו\או מצוידים להתמודד איתה. לנו יש התמחות בשילוב אמצעי אבטחה נגד זיופי שיקים ומסמכים דומים. הדבר מצריך ידע, מיומנות, ונסיון רב מאוד".
"השלישי- ייצור יומנים ולוחות שנה. בשנות השבעים והשמונים הולכנו למעשה את השוק בתחום ייצור יומנים ולוחות שנה. באמצעות תוכנה ייחודית שפיתחנו בעצמנו ושימשה אותנו בעיקר עבור חברת יומני "סבן סטאר". התוכנה כללה שילוב מידע מתוך מאגר מידע (דאטאבייס) שיצרנו במיוחד, והכנסת המידע הקלנדרי לקבצי הגרפיקה של לוחות השנה והיומנים באופן אוטומטי. עד אז הכנות אלה נעשו בתהליך ארוך ומייגע שכלל הכנת סדר צילום ומונטאז'ים ידניים מדויקים. הצלחנו במתן אמינות בנתונים ודיוק בגרפיקה ברמה גבוהה ובאופן מהיר ויעיל מאד".
"הרביעי- הוא גולת הכותרת שבין סיפורי הצבע, נוגע להדפסה של אטלס ברוור הידוע, המיוצר בעברית כבר למעלה מ-50 שנה. האטלס במקורו נוצר על ידי חברה אוסטרית, והקדם שלו נעשה במקור בעבודה ידנית ובהדבקות. בסוף שנות התשעים האוסטרים עברו למיחשוב האטלס, ודרשו מפורשות כי "השתלת" השמות העבריים במפות תתבצע בארץ במחשב, על בסיס הקבצים הממוחשבים שלהם. בתהליך ארוך ומורכב הצלחתי לפתח תוכנה יחודית שעיקרה היה החלפת הטקסטים הלועזיים בטקסט עברי מנוקד. מיקום הטקסטים התבצע באופן אוטמטי על פי מיקומם של הטקסטים הלועזיים ובהסתמך על מאגר תרגומים מוכן מראש. התהליך הצליח מעל ומעבר למשוער. להערכתי נמצא כיום אחד מהאטלסים שבוצעו בשיטתי זו בידי רבים מתלמידי ישראל".
